זהו, חזרנו לעבודה ל'עבודה'…..
וכשאני אומרת עבודה
אני מתכוונת הפעם לאתגר של-למצוא-את-הרעיון-החמקמק-הזה
להעביר מסרים בצורה קריאיטיבית
נראה לי שאין משהי מאיתנו שלא כוססת את העפרון (הוירטואלי…) מפעם לפעם
וכמעט מיואשת שאאאין לההה השראה…
אז בואי נתמלא היום קצת ברעננות
ונבין מה זו החיה הזו שנקראת השראה / רעיון / הברקה
אז קודם כל –כן!
מותר לך לתקוע את החץ וסביבו לצייר עיגול
אף אחד לא ביקש ממך להתחיל מאפס
כמו שלא עולה בדעתך לטוס לניו יורק לצלם שם את פסל החירות
ככה לא תמיד את חייבת להמציא את הגלגל מחדש
אבל, יש תנאי…
רגע,
בואי נדבר את זה בתכל'ס.
נגיד שאת יושבת עכשיו מול המסך וצריכה להוריד מודעה על … אהמ… קורס חינוך לילדים, בסדר?
אז אפשר לשבת עם דף ועט
לשרבט
לקשקש
ובסוף להגיע למשהו
ואפשר לחפש תמונה יפה, סתם בלי שום קשר
דפדוף
ו… הנה תמונה יפה של יהלום
תקענו חץ.
עכשיו אפשר להוציא ממנו רעיון;
"הילד שלך הוא יהלום"?
אולי "את יהלום של המשפחה"?
מממ… אני יודעת מה את רוצה לומר-
זו סתם קלישאה ואמירה חלולה
לא הגעת באמת לרעיון חזק ומלוטש…
נכון ולמה?
כי חסר התנאי!
תמסגרי לך את המשפט הבא:
רעיון אף פעם לא יכול להיות רק רעיון!!!
רעיון, יכול להביא למודעה יפה
אבל לא דווקא מודעה טובה (=מוכרת, משכנעת ומביאה תוצאות)
כדי שנרגיש וואו "זה-זה"
אנחנו חייבות לדעת קודם מה אנחנו רוצות לומר
וזה התנאי.
חייבים לפני ההשראה – לדעת מה הערכים
האם יוקרתי? האם ילדותי? האם אמפטי? רגיש? אישי? בינלאומי?
מה הייחודיות ומה המסר??
אחר-כך?
לכי לתקוע חיצים – זה גם ילך לך בקלות יותר, וגם יביא לרעיונות הרבה יותר חזקים! (מדויקים בלע"ז)
קיץ בריא, איתך-
דבורי
