כ"כ הרבה תגובות על הפוסט האחרון (אפשר לקרוא אותו כאן)
שהייתי חייבת להגיב לך מהר מהר חזרה
רובכן ממש הסכמתן – שלא נכון להשקיע משאבים באסטרטגיה של חברות ענק
עבור עסקים קטנים-בינוניים
אהבתי את התגובה של שני שסיפרה שכבר כשלמדה הרגישה שהשיווק של קוקה-קולה לא יכול ללמד אותנו על השטח למעשה…
זה נכון.
(דיוק קטן – אני מאד בעד ללמוד מהחברות הגדולות ולהתנהל כמו גדולים – הכוונה שלי כאן לגבי המשאבים:
לעסק קטן אין פריבלגיה להביא חברת סקרים במאות אלפי שקלים וכו וכו)
היו כמה ששמחו על הפטור ואמרו "בטח, מספיק לדבר עם הלקוח וכבר להבין בדיוק מה צריך"
אז סליחה שאני מאכזבת, זה לא נכון.
והיו כמה שנזעקו:
מה?? את חושבת שאפשר ל'מתג' את כל חנויות הצעצועים אותו דבר?
הרי התחרות עצומה גם כשמדובר בעסקים קטנים!
ברור שלא!
דווקא עסקים קטנים, שאין להם משאבים של מליוני שקלים בחודש לעשות שטיפות מוח –
חייבים להיות בשורה של ממש כדי להצליח!
אז כל השאלה למה אנחנו קוראות 'אסטרטגיה'
וזו בדיוק הנקודה.
אני חושבת, שכמו הרבה דברים בעולם-של-היום – המילה הזו פשוט איבדה את המשמעות שלה
יהיו כאלו שיתכוונו לתהליך ארוך עם אינסוף נתונים טכניים על המגזר ועל הפילוח
ויהיו כאלו שיזרקו איזה 'בידול' (עוד מילה שחוקה..) ויגידו שזה, זה בדיוק אסטרטגיה
מסכימה איתי?
בואי נסכם:
בדור של היום? חייבים תהליך של דיוק, בניית ערכים, ערך מוסף, פשוט חייבים!
(והיום גם זה לא מספיק…. עוד נדבר על כך…)
מצד שני אין לנו משאבים, וזה גם לא נכון, לעשות מחקרים ופילוחים שלוקחים חודשים ועולים עשרות אלפים.
מה שאומר – שאנחנו פשוט צריכות ללמוד איך לעשות את מה שחייבים
בדרכים נגישות, פשוטות ומדוייקות.
